בעמוד הזה
שתי הפתעות מחכות לישראלים סביב ירושת נכס בקפריסין: הטובה — אין מס ירושה או עיזבון (בשתי המדינות). הפחות מוכרת — קפריסין מחילה "ירושה כפויה" שמגבילה כמה מהעיזבון אפשר להוריש בצוואה חופשית. המדריך מסביר את הכללים, איך צוואה קפריסאית ובחירת דין אירופית (Brussels IV) יכולות לפתור, ואיך לתאם עם צוואה ישראלית — נכון ל-2026.
בקצרה
- אין מס ירושה, עיזבון או מתנה בקפריסין (מ-2000) — וגם לא בישראל (מ-1981).
- "ירושה כפויה": חוק Cap. 195 שומר חלק מהעיזבון לבן/בת זוג וילדים — לא הכול חופשי לצוואה.
- הפתרון: בחירת דין לפי Brussels IV — אזרח ישראלי יכול לבחור דין ישראלי בצוואה.
- הבחירה חייבת להיכתב במפורש בצוואה — אחרת חל דין מקום המגורים (קפריסין).
- מומלץ לערוך צוואה קפריסאית נפרדת לנכס בקפריסין, מתואמת עם הצוואה הישראלית.
- עד צו קיום/ניהול עיזבון, הנכס אינו עובר ליורשים.
אין מס ירושה — בשני הצדדים
נתחיל בבשורה הטובה: קפריסין ביטלה את מס העיזבון מ-2000, ואין בה מס ירושה, עיזבון או מתנה — בלי קשר לשווי או לקרבה. גם בישראל אין מס ירושה (בוטל ב-1981). כך שאף אחת מהמדינות אינה ממסה את העיזבון עצמו במוות.
שימו לב: העברת הנכס לרשם המקרקעין על שם היורשים עדיין כרוכה באגרת רישום/העברה (בהתאם לקרבה) — זו אגרה, לא מס מוות. לפרטי המיסוי ראו את המדריך למיסי נכס.
"ירושה כפויה" — ההגבלה שחשוב להכיר
זו הנקודה המפתיעה: חוק הצוואות והירושה בקפריסין (Cap. 195) מחלק את העיזבון (לאחר חובות) לשני חלקים — "חלק שמור" (νόμιμη μοίρα) שנשמר ליורשים הכפויים, ו"חלק חופשי" שאתם רשאים להוריש בצוואה למי שתרצו. היורשים הכפויים הם בן/בת הזוג, הילדים (וצאצאיהם), ובהיעדר ילדים — ההורים. צוואה שפוגעת בחלק השמור אינה בטלה כולה — היא בטלה רק בחלק שחורג מהחלק החופשי.
| היורשים שנותרו | חלק חופשי לצוואה | חלק שמור (כפוי) |
|---|---|---|
| בן/בת זוג וילדים | רבע (1/4) | שלושה רבעים (3/4) |
| ילדים בלי בן/בת זוג | רבע (1/4) | שלושה רבעים (3/4) |
| בן/בת זוג והורים, בלי ילדים | חצי (1/2) | חצי (1/2) |
| בלי בן/בת זוג, ילדים או הורים | כל העיזבון | אין |
הפתרון: בחירת דין לפי Brussels IV
קפריסין כפופה לתקנת הירושה האירופית (Regulation 650/2012, "Brussels IV"). כברירת מחדל, הדין שחל על כלל העיזבון הוא דין מקום המגורים הרגיל האחרון של הנפטר — כלומר, לתושב קפריסין, הירושה הכפויה של קפריסין. אך התקנה מאפשרת "בחירת דין" (professio juris): אדם רשאי לבחור שהדין של מדינת אזרחותו יחול על כלל הירושה.
לתקנה תחולה אוניברסלית, כך שאפשר לבחור גם בדין של מדינה שאינה חברה באיחוד — ולכן אזרח ישראלי יכול לבחור שהדין הישראלי (שבו חופש ציווי רחב יותר) יחול, ובכך לגבור על הירושה הכפויה הקפריסאית. תנאי קריטי: הבחירה חייבת להיכתב במפורש בצוואה. צוואה בלי סעיף בחירת דין תיפול בחזרה לדין מקום המגורים.
זהו נושא מורכב וספציפי-למקרה — נסחו את בחירת הדין עם עורך דין המתמחה בירושה בין-לאומית, ואל תניחו שצוואה ישראלית קיימת "מסדרת" אוטומטית את הנכס בקפריסין.
צוואה קפריסאית נפרדת
מומלץ לערוך צוואה קפריסאית נפרדת שמכסה את הנכס במקרקעין בקפריסין, במקום להסתמך רק על צוואה ישראלית — לשם קיום עיזבון מהיר יותר, בהירות ומניעת סתירות בין תחומי שיפוט. תנאי תוקף לצוואה קפריסאית: בכתב; המצווה בגיל 18 ומעלה וכשיר; חתומה בסופה; מול שני עדים לפחות הנוכחים יחד (שגם חותמים) — ורצוי שהעדים (ובני זוגם) לא יהיו נהנים. רישום הצוואה בבית המשפט המחוזי אפשרי אך אינו תנאי לתוקף.
היזהרו מ"מלכודת הביטול": סעיף סטנדרטי בצוואה ש"מבטל כל צוואה קודמת" עלול לבטל את הצוואה בתחום השיפוט השני. תחמו כל צוואה לנכסים בתחומה, והפנו זו לזו — עם עורך דין.
קיום וניהול העיזבון (Probate)
לאחר פטירה, אם יש צוואה מונפק "צו קיום צוואה" (Grant of Probate) והמנהל הוא המוציא לפועל שבצוואה; בהיעדר צוואה תקפה מונפק "צו ניהול עיזבון" (Letters of Administration) והחלוקה לפי דיני הירושה. עד להנפקת הצו, הנכס אינו עובר ליורשים — רשם המקרקעין לא יעביר בעלות. לעיזבון פשוט ההליך אורך לרוב חודשים בודדים, ולעיזבון עם נכסים, מסמכים זרים או מחלוקות — יותר.
תיאום עם הצד הישראלי
משום שאין מס עיזבון בשתי המדינות, המוות עצמו אינו אירוע מס. עם זאת, תושב ישראל מדווח על נכסים כלל-עולמיים, וירושת נכס אינה אירוע מס — אך היורש "יורש" את עלות הרכישה המקורית, כך שבמכירה עתידית עשוי לחול מס רווחי הון בישראל (אמתו מול רואה חשבון). אין כיום אמנת מס ישראל–קפריסין, אך בהקשר הירושה זה כמעט לא רלוונטי, שכן אף מדינה אינה ממסה עיזבון.
טעויות נפוצות
- להניח ש"אפשר להוריש נכס בקפריסין לכל אחד בחופשיות" — יש ירושה כפויה.
- לחשוב שקפריסין אינה בתקנת הירושה האירופית — היא כפופה ל-Brussels IV.
- לשכוח לכתוב את בחירת הדין במפורש בצוואה — בלעדיה חל דין מקום המגורים.
- להסתמך על צוואה ישראלית בלבד לנכס בקפריסין — ולסבך את קיום העיזבון.
- "סעיף ביטול כללי" בצוואה אחת שמבטל בטעות את הצוואה השנייה.
איך flyhome עוזרת
ב-flyhome אנחנו מסבים את תשומת לבכם לנושא שרוב הרוכשים מפספסים — תכנון הירושה — ומחברים אתכם לעורך דין המתמחה בירושה בין-לאומית, שיערוך צוואה קפריסאית נכונה ויתאם אותה עם הצד הישראלי.
מדריך זה הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי או מס. דיני ירושה, שברים כפויים ובחירת דין הם מורכבים ותלויי-נסיבות — אמתו כל פרט מול עורך דין ורואה חשבון לפני עריכת צוואה.
שאלות נפוצות
יש מס ירושה על נכס בקפריסין?
לא. אין בקפריסין מס ירושה, עיזבון או מתנה (מ-2000), וגם לא בישראל (מ-1981). העברת הנכס ליורשים כרוכה רק באגרת רישום/העברה ברשם המקרקעין — לא מס מוות.
אפשר להוריש נכס בקפריסין למי שרוצים?
לא באופן חופשי כברירת מחדל. קפריסין מחילה "ירושה כפויה" (Cap. 195) ששומרת חלק מהעיזבון לבן/בת זוג ולילדים (עד 3/4). אך אפשר לגבור על כך בבחירת דין ישראלי בצוואה לפי תקנת Brussels IV.
מה זה בחירת דין לפי Brussels IV?
תקנת הירושה האירופית מאפשרת לבחור שהדין של מדינת אזרחותכם יחול על כל הירושה. אזרח ישראלי יכול לבחור דין ישראלי ובכך לעקוף את הירושה הכפויה הקפריסאית — אך רק אם הבחירה נכתבת במפורש בצוואה.
צריך צוואה קפריסאית נפרדת?
מומלץ מאוד — צוואה שמכסה את הנכס בקפריסין מזרזת את קיום העיזבון ומונעת סתירות. ודאו שהיא מתואמת עם הצוואה הישראלית כדי שלא יבטלו זו את זו, ושכוללת סעיף בחירת דין.
מה קורה לנכס עד שמסתיים קיום העיזבון?
הנכס אינו עובר ליורשים עד להנפקת צו קיום צוואה או צו ניהול עיזבון — רשם המקרקעין לא יעביר בעלות לפני כן. לעיזבון פשוט ההליך אורך לרוב חודשים בודדים.